סטף ורטהיימר - תורמים - מעשים טובים

 

 

בשנת 2006 נרכשו 80% מקבוצת “ישקר” בבעלות ורטהיימר על ידי איש העסקים וורן באפט עבור כ-4 מיליארד דולרים, ומשפחת ורטהיימר הפכה לעשירה ביותר בישראל. בשנת 2013 רכש באפט את שאר הקבוצה בעבוד 2 מיליארד דולרים נוספים.

יחד עם רווחיו ממכירת קבוצת “ישקר” והשקעה בשורה ארוכה של חברות מצליחות, בפרט בתחומי סטארט אפ שונים, הונם של סטף ורטהיימר ומשפחתו מוערך נכון ל-2018 כב-21.4 מיליארד דולרים.

למען החברה

לאורך הקריירה פעל סטף ורטהיימר, תחילה באופן אישי ובהמשך באמצעות קרן ייעודית, לפעול ליישומן של יוזמות חברתיות, לקידום חינוך טכנולוגי ולחיבור בין בתי ספר לבין שוק העבודה. בין היתר היה שותף להקמת בית ספר תעשייתי בנהריה אשר הכשיר לעבודה מקצועית בני נוער שנשרו ממערכת החינוך. כמו כן הקים רשת תיכונים מקצועיים ומכינה קדם צבאית המשלבת שירות בחטיבת הנח”ל עם רכישת תעודת מקצוע בעיבוד שבבי.

לתקופה מסוימת ורטהיימר היה גם פוליטיקאי, תחילה במועצת העיר נהריה בה התגורר ובהמשך במפלגת שינוי. הוא היה ח”כ בכנסת התשיעית וחבר במספר ועדות, אך בשנת 1981 התפטר מן הכנסת וחזר לעסקיו, בין היתר על מנת להקים את כפר ורדים, היישוב הקהילתי הגדול ביותר כיום בצפון המדינה.

בשנת 1991 קיבל ורטהיימר את פרס ישראל עבור תרומתו לחברה ולמדינה. ב-2002 קיבל את אות אביר איכות השלטון, ב-2007 קיבל את תואר יקיר הגליל מן המשרד לפיתוח הנגב והגליל, וב-2014 קיבל את עיטור נשיא המדינה. כמו כן קיבל שורת פרסים ממדינות שונות, ביניהם פרס העסקים למען שלום באוסלו (2010), וצלב ההצטיינות הפדרלי בגרמניה (2012).

אודות סטף ורטהיימר

 

סטף (זאב) ורטהיימר הוא איש עסקים ישראלי, תעשיין שייסד מספר מפעלים מובילים, ח”כ לשעבר, אחד מן האנשים העשירים ביותר בישראל ופועל רבות למען החברה.

 

פרטים אישיים וקריירה

ורטהיימר נולד בשנת 1926 בגרמניה, ועל רקע התגברות הקולות האנטישמיים בה טרום פרוץ מלחמת העולם השנייה עלה עם משפחתו לישראל ב-1937. משפחתו התיישבה בתל אביב. בהיותו בן 16 החליט להפסיק את לימודיו בבית הספר והחל לעבוד בחנות למכירה ותיקון של מצלמות תוך כדי שהוא לומד אופטיקה.

במלחמת העולם השנייה הצטרף לחיל האוויר של צבא בריטניה ושירת כטכנאי לתיקון ציוד אופטי במטוסי הקרב הבריטיים. בהמשך הצטרף לשורות הפלמ”ח, עבר הכשרת טיס ושירת כקצין טכני במחלקה הגרמנית. בימים שלפני הקמת מדינת ישראל אף נשלח למחנה מעצר ברפיח על ידי הבריטים, ולאחר מכן עבר לפתח כלי נשק עבור ההגנה.

בשנת 1952 הקים ורטהיימר בחצר ביתו בית מלאכה קטן שבו ייצר סכינים, כלי חיתוך מתכת ומוצרי מתכת אחרים. את כל המוצרים שייצר שיווק בעצמו בעודו רכוב על אופנועו. בית המלאכה הקטן צמח במהירות והפך למפעל “ישקר” ששיווק את תוצרתו גם לחו”ל. בשנת 1968 הקים מפעל אחר, שעסק בחישול להבים עבור מנועי סילון, והוא התפתח והפך למפעל “טכנולוגיית להבים” המייצר מדחפים ולהבים עבור תעשיות טורבינות הגז, התעופה והחלל.

מחומרי גלם מתכתיים עבר סטף ורטהיימר לחומרי גלם אחרים לגמרי, ובשנת 1981 השקיע בפתיחת קונדיטוריית “לחמי”. במקביל הקים חברה שעסקה בפיתוחם של מוצרים זעירים לתעשיות בתחום הטכנולוגיה. ב-1982 היה ממקימי איזור התעשייה “תפן” שבגליל המערבי, ובתוכו יזם הקמת גן תעשייה, במודל שכמותו יישם ורטהיימר במספר מקומות נוספים בישראל ואף בטורקיה: כל גן תעשייה שכזה שם לו למטרה לקדם ייצוא ישראלי לחו”ל ולאפשר איכות חיים משופרת, בעזרת שילוב של חממות לחברות סטארט אפ לצד מוזיאונים ויצירות אמנות.

שוקי מדנס